ד"ר איריס פוסקלינסקי
המאמר שכותרתו "A Universal Partnership model: A Whole that is Greater When integrating" מתמקד בהמשגה תיאורטית של שותפות (partnership) בין מערכות שונות. הטענה המרכזית של המחברת היא שחסרה הבנה תיאורטית של המושג בשונה מהמושגים הקרובים – שיתוף פעולה (collaboration) וברית (alliance), וחסר מודל אינטגרטיבי אוניברסלי של שותפות היכול להנחות את העוסקים בשותפויות בין ארגונים חברתיים. המאמר בא לענות על החסרים הללו בספרות המדעית.
נימוקי הועדה:
אנו מוצאים כי השילוב בין המשגה תיאורטית של מושג השותפות לבין ניתוח עומק של פרויקט של שותפות הוא חדשני. המאמר נפתח בסקירה תיאורטית מעמיקה וביקורתית שבה המחברת מעמידה תיאוריה לפיתוח והערכת שותפות בין ארגונית בת חמישה רכיבים: הדדיות, שוויון, תקשורת, דיווחיות, בסיס משותף, רכיבים שנדונו בעבר. חדשנותה של המחברת היא בהמשגת האופן בו נקשרים הרכיבים השונים בבניית הקשרים בשותפות. המשגה זו מתבססת על בחינתם באמצעות ניתוח אמפירי מעמיק של מאפייני פרויקט שנוהל בדרך של שותפות בין קהילות יהודיות בארה"ב וקהילות בפריפריה הישראלית (ערים תאומות). ממצאי המחקר מאפשרים למחברת להציג מודל תיאורטי חדשני המפענח את היחסים בין הרכיבים ומדגים כי הדדיות בין שלושת הרכיבים של השותפות (מכנה משותף, חיבור ומחויבות) מהווה ציר מרכזי במודל תיאורטי של שותפות. אנו מוצאים כי בחינתה של מדיניות חברתית ישראלית שהתבססה על שותפות בין קהילות הינה רלוונטית לתכנון ולהפעלת פרויקטים של מדיניות חברתית בשותפות בין ארגוני החברה האזרחית. אף על פי שהמודל התיאורטי שנבנה על בסיס סוג פרויקט אחד וראוי לפיכך, לבדיקה אמפירית נוספת, הוא רלוונטי, למשל, להעמקת הידע ביחס לשותפויות בין המגזר הציבורי לפרטי (Public-private partnerships). אימוץ הקריטריונים שבמודל עשוי להיות אמצעי בייטוב פרויקטים וקידום סיכויי הצלחת שותפויות בפרויקטים להפעלה משותפת של שירותים חברתיים ולהערכת מדיניות חברתית.
Posklinsky, I. (2022). A Universal Partnership Model: A Whole that is Greater when Integrating. Human Service Organizations: Management, Leadership & Governance.
אותות ההוקרה
בכל שנה, מוענקים מטעם אספנט ישראל אותות הוקרה למחקר בתחום המדיניות החברתית ולקידום המדיניות החברתית. מטרת האותות לציין תרומה מיוחדת של אישיות לקידום המחקר במדיניות החברתית בישראל באמצעות מעורבות עקבית ותרומה לעיצוב ו/או השפעה על המדיניות החברתית בישראל.
ועדת השיפוט הנוכחית: ד"ר דרורית לוי (יו"ר), ד"ר מיכל קורא, ד"ר רוני הולר וד"ר רנא אסעיד.
פרופ' ורדה סוסקולני
ורדה הינה פרופ' בגמלאות בבית ספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן. היא העורכת הראשית של כתב העת 'חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית' ובנוסף משתתפת כחברה בוועדת המחקר של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. פרופ' סוסקולני הינה חברה בוועד המנהל של אספנט ישראל ואף שימשה כיו"ר.
נימוקי הועדה:
לפרופ' ורדה סוסקולני תרומה רבת שנים ומשמעותית בשדה המחקר ובמנהיגותה המקצועית לקידום ויישום מדיניות חברתית, בפרט בתחום העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות ובבריאות הציבור. פרופ' סוסקולני מילאה שורה של תפקידים במסגרות שונות במטרה לקדם נושאים אלה.
בין ציוני הדרך המרכזיים בעבודתה ניתן למנות את התפקידים שמילאה בשדה העבודה הסוציאלית: באיגוד העובדים הסוציאליים כיו"ר הוועדה לתקינה בעבודה סוציאלית בשירותי הבריאות בישראל, כיו"ר הועדה לעדכון מסמך המומחיות בע"ס בשדה הבריאות וכחברה במועצה לעבודה סוציאלית, הגוף המייעץ לשר הרווחה והשירותים החברתיים בנושאים מרכזיים של המקצוע.
לפרופ' סוסקולני תרומה ייחודית להתמודדות עם סוגיות ייחודיות בישראל ברמה הלאומית ובהן שותפות בצוות שפיתח לראשונה ויישם תוכנית ארצית למניעת איידס, ותרומה למאבק בעוני בעת ששימשה כיו"ר ועדת משנה בנושא בריאות בועדת אלאלוף.
פרופ' רמי בנבנישתי
רמי הינו פרופ' אמריטוס בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן ופרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית.
לצד עבודת המחקר האקדמי, מעורב בנבנישתי בפעילות אקדמית וחברתית למען ילדים בישראל ובעולם. במסגרת פעילות זו, היה חבר בוועדות אחדות, שעיצבו את החקיקה ואת דרכי ההתנהלות של שירותי הרווחה והחינוך, בין היתר בקביעת מערכת המיצ"ב וניטור האלימות.
נימוקי הועדה:
מנהיגותו של פרופ' בנבנישתי באה לידי ביטוי בהיותו חלוץ בקידום מחקר בעל השלכות למעצבי מדיניות בתחומים שלא זכו לעיסוק רב לפני כן: צעירים במצבי סיכון בדגש על מי שגדלו בהשמה חוץ ביתית, אקלים בית ספרי, קבלת החלטות בשירותי הרווחה ומערכות ניטור בשירותי הרווחה והחינוך.
פרופ' בנבנישתי הינו בין החוקרים הראשונים אשר זיהו את חשיבות בתי הספר בחייהם של ילדים, משפחות, מבוגרים וקהילות בהקשר של רווחתם וביטחונם בכל מישורי החיים.
את תפיסה זו תירגם למחקר המתמקד בהקשרים האקולוגיים של תלמידים ובתי ספר, תוך שימת דגש על רווחה ומניעת אלימות במסגרת זו. החל מסוף שנות התשעים, עובד פרופ' בנבנישתי לקידום אקלים בית ספרי חיובי ומניעת אלימות בבתי ספר ביחד עם מעצבי מדיניות. בשיתוף עם משרד החינוך והרשות הלאומית למדידה והערכה בחינוך, הוא סייע לפתח וליישם את המערכת הלאומית בכדי ללמוד על ולשפר את האקלים הבית ספרי ברחבי ישראל.